מי שמלווה ועוקב באדיקות אחרי חייה של ספיר בורגיל יודע היטב שהשנה האחרונה הפכה עבורה לרכבת הרים רגשית, מורכבת ומטלטלת במיוחד, כזו שלא העניקה לה אפילו רגע אחד של נחמה. בעיצומו של הליך גירושים מכוער, רווי בכותרות ענק, השמצות ומתוקשר להפליא מהאקס המיתולוגי שלה מימי «האח הגדול», אברהם אקלום, כוכבת הריאליטי נאלצת להתמודד כעת עם מכה אנושה וכואבת נוספת – אולי הכואבת והמדממת מכולן. בורגיל חווה בימים אלו פרידה קורעת לב מכלבתה האהובה והנאמנה קייסי, מי שהיוותה עבורה המקום הבטוח היחיד, העוגן האמיתי והנחמה הכי גדולה לאורך כל התקופה השחורה והלא פשוטה הזו. קייסי בת הארבע נכנעה בימים האחרונים לאחר מאבק עיקש, ממושך ומורט עצבים במחלת הסרטן הקשה, והותירה את בעליה שבורה לחלוטין.
מתוך האבל הכבד והחשיכה, בורגיל העלתה לרשתות החברתיות סרטון דומע, חשוף וקורע לב, לצד טקסט מצמרר שלא השאיר אף עין של גולש יבשה. יש כאבים שאין להם מילים, ורק מי שאהב באמת יבין מה זה להרжить שהלב שלך נשבר בזמן שהוא עדיין פועם, פתחה ספיר את המונולוג המצמרר והחשוף שלה, ולא היססה לבטא את גודל האובדן של בת הלוויה שלה. קייסי שלי, האור שלי. הלוחמת שלי. הנשמה שלי. הלב שלי מחוץ לגוף. אני כותבת את זה ומסתכלת עלייך, ולא מצליחה להבין איך בכלל אפשר להכין את הלב לרגע כזה, שיתפה בכאב חסר מעצורים.
הכוכבת המרוסקת המשיכה לשתף את עשרות אלפי העוקבים שלה בתחושות הקשות והמייסרות שליוו אותה בימיה האחרונים של קייסי עלי אדמות, ועל התחושה העמוקה שהכלבה הנאמנה נאבקה בכל כוחותיה ונשארה בחיים אך ורק עבורה, במיוחד ברגעים שבהם ספיר הייתה צריכה אותה לצדה יותר מכל כדי לשרוד את הסערה האישית והגירושים שהיא עוברת. אני מסתכלת עלייך בימים האחרונים ורואה מלחמה. לא מלחמה של גוף, מלחמה של אהבה. כי אני יודעת, עמוק בתוך הלב שלי, שכבר מזמן יכולת לשחרר, אבל נשארת בשבילי. נלחמת בשביל לתת לי עוד בוקר איתך, עוד לילה לידך, כתבה בגעגוע עמוק.
המכתב המשיך לגעת בנימי הנפש החשופים ביותר, כאשר ספיר ביקשה להודות לכלבה על השנים שבהן מילאה את חייה באהבה ללא תנאי, בתקופה שבה אנשים בשר ודם אכזבו אותה קשות. תודה שהיית החברה הכי טובה בעולם. תודה שהיית שם ברגעים שאף אחד אחר לא היה שם. תודה שליווית אותי גם בין ארבעה קירות ריקים, כשהרגיש שאין כלום, ואת היית לי הכל. היית לי בית. היית לי שקט בתוך סערות, היית לי סיבה לקום מהמיטה גם בימים שלא רציתי לראות אף אחד. בהמשך המכתב, ספיר נגעה בנקודה הרגישה שכל בעל חיים מכיר מקרוב – החיבור הבלתי ניתן להסבר עם יצור על ארבע. איך מסבירים בכלל מה זה כלב שהוא לא רק כלב? איך מסבירים שהיו רגעים שאף בן אדם לא הצליח להגיע אליי, ואת, במבט אחד, הצלחת להרגיע לי את הנפש? אין בן אדם בעולם שקיבל ממני אהבה כמו שקיבלת. את המילים הקשות והמדמיעות הללו סיכמה בורגיל בהבטחה נצחית שהקשר ביניהן לא באמת נגמר. אם אהבה הייתה יכולה להציל, כנראה שהיית חיה לנצח. את לא היית חלק מהחיים שלי, את היית החיים שלי. תודה שהיית חלק מהלהקה שלי, ואני יודעת שזה לא באמת סוף, זה רק הסיבוב הראשון שלנו ביחד.
